סיכום של המון דברים שקרו לי השבוע, גם בלי קשר להשקת הסינגל והיומן - בעיקר מזווית ההחלמה הרגשית.

עברתי השבוע המון עליות ומורדות- העליות במיוחד קרו סביב ההשקה של יומן שיר השנה והפגישות אתכם ברחבי הארץ, עוד 2 השקות שהופעתי בהן- של דנה מרגלית בגבעת עדה ושל לילה בר עד בתל אביב, ההכנות להשקת הסינגל “בוקר טוב” ועבודת קליפ מילים מקסים שיצרתי לאיריס לונדון זולטי לשיר ”תקווה קטנה”. מכרתי הרבה עותקים מהיומן, מכרתי גם מגבר שהיה לנו בבית הרבה זמן, עשיתי ניקיונות עמוקים וסדר שהמון זמן לא עשיתי.

הירידות שהיו: התקף פאניקה מועך חזה בהשקת היומן שהיה תוצאה של מתח גדול, רגעים שבהם היה לי קשה ללכת את הדרך עם היומנים הכבדים או הקושי לצאת לעשות הופעת רחוב כי הכל היה לי כבד בלי עזרתו של אלכס, שרק היום חוזר הביתה סוף סוף אחרי שהיה שבוע וחצי בבית מאזן בתל השומר. הגרסה הראשונה של הקליפ לאיריס- שהיא לא אהבה, מה שדרש ממני לוותר על המון עבודה שעשיתי עד אותה נקודה וזה היה מתסכל. אבל אחר כך הגרסה השניה הייתה ניצחון.

בין כל הרגעים הנפלאים שהיו, אני מודה במיוחד על שיחות הנפש עם איתי זנגי, ישראל רוט, ומוזיקאי שאתמול בעצם זו הייתה יותר שיחת עבודה- נהר חסדאי מוזיקאי שהכרתי בהשקה של דנה מרגלית ונהייתה לנו אחלה כימיה על הבמה, החלטנו שאנחנו רוצים לעשות דברים ביחד ואתמול זה התחיל. אנחנו רוצים איתנו עוד אנשים שרוצים לנגן ביחד, להיות קהילה של אלתורים וג’מג’ומים על הבמה וגם לפעמים לעשות הופעות מסודרות במטרה להווריח ביחד ולקדם את זה ביחד. מי שבעניין ופנויים לזה- דברו אתי. 

מקווה שתהנו מהקליפ והשיר החדשים, שתפיצו כמה שיותר, שתעשו לי קליפ כזה שלכם עושים את תנועות הבוקר של הפזמון או כל דבר כיפי אחר שקצת צוחק על ההרגלים שלכם בבוקר, אני אשמח לכל תיוג כזה וכל שימוש בסאונד של השיר בטיקטוק/ אינסטגרם/ סטוריז של פייסבוק.